היצירה עוסקת בהיבטים החיוביים והשליליים של מושג "התהום". היא יונקת את השראתה מתפיסת העולם האירידוסופית – תפיסה הרואה בסיפור המבול המקראי אנלוגיה לזמננו אנו, הן במובן של הכחדת הישן והן במובן של יצירת הראשית מן החדש.
ביצירה "תהום רבה", הכוריאוגרף חנוך בן דרור, המנהל האמנותי של הלהקה, משתמש בדואליות כדי לספר את הסיפור התנ"כי על המבול ותיבת נח, לצד אנלוגיה לאירועים הטראגיים של ה-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל.
"כשההתקפה התרחשה כבר חשבתי על ההצגה", שיתף בן דרור והוסיף על "תפיסת העולם האירידוסופית" – המאפשרת להשוות בין המבול ליום הנוכחי.
לאורך המופע, משולבים רגעים סמליים כמו אותיות עבריות הנופלות מהשמיים – המתארות גשם – ומלוות את המהלכים המופשטים של רקדני הלהקה.
בן דרור, שמילא תפקידים ברבות מלהקות המחול המובילות בישראל כרקדן והן ככוריאוגרף, מתאר את ההשוואות ואומר "בתקופת נח האנושות נהרגת ונח ובניו היו צריכים להתחיל עולם חדש. היום, הרבה דברים הגיעו לסיומם – הם לא יכולים להמשיך כפי שהיו – ואנחנו צריכים התחלה חדשה", אמר וחתם את דבריו עם מילים אלה: "האנושות תמיד משתנה באמצעות מפגשים עם קונפליקט.
ההופעה מציגה את נח כמי שפועל "להשיל את בגדיו החיצוניים המתפארים והמתעתעים, כשהוא עומד בענווה מול האמת העירומה של ההבנה שלאחר מכן. בני אדם יכולים לאהוב אותו פחות או יותר אבל לא יכולים לשפוט אותו. הוא נאמן לעצמו כמו להבת נר נשמה. כך האדם מתקן את עצמו ותורם לאיזון השלם".
