מינהל חברה ונוער עוסק בהנחלת המורשת התרבותית של עם ישראל לתלמידים, ושם דגש על אהבת המדינה, מחויבות לערכיה הדמוקרטיים וחוקיה. המינהל פועל להכשיר את התלמידים לחיים של אזרחות פעילה, מלאה בקיאות ומעורבות, מה שהופך את המינהל לשותף טבעי למגוון הפעילויות החינוכיות במוזיאון הסובלנות ירושלים.
את דברי הפתיחה נשאה מעיין מור, מנהלת מרכז ההדרכה של מינהל חברה ונוער מחוז ירושלים, שהדגישה כי חברי המינהל מתפללים לשובם של כל החטופים, וחיזוק הקשרים הבין אישיים, להעמקת האחריות החברתית של כולנו בבנייה מחדש של החברה בתקופות משבר.
דרורה הרמן, מנהלת חברה ונוער מחוז ירושלים, שמה דגש על אסטרטגיה של מעגלי שיח, ייצור הבנות, וקירוב לבבות. חתירה לחזרה לערכים ההומניסטיים עליהם התבססה הקמת המדינה. לפי הרמן, השיח השולט הוא שיח הקצוות, אבל רוב האזרחים הם באמצע ודווקא כאן יש הזדמנות לקירוב ואחדות.
הרב בני לאו דיבר על תחושת הבעלות כלפי הבית (המדינה) והעובדה שלעיתים יש תחושה של כוח ואחיזה שמלווה ל״בית״, שלא מתחשבת ברצונות האחר. הבעלות תמיד משתנה ונוצרים מאבקי כוח שסותרים את ערכי הכנסת האורחים של חג הסוכות. המפתח הוא חיבור בין עולמות שונים, לעיתים סותרים. הוא השווה את תיבת נוח לעולם שנשאר מאחור במבול, וטען שהעם הוא מחוץ לתיבה. הוא ביקש שאנשי החינוך שפועלים בשליחות יהיו אמיצים ומקרבי לבבות, גם אם לפעמים זה פועל בניגוד לאמת הפנימית.
דוקטור גרניט אלמוג ברקת, יועצת בכירה לנושאי חינוך עבור המוזיאון, דיברה על רבי זושא שחי באוקראינה לפני 50 שנה. יום אחד הרבי, בדרכו לבית הכנסת, שמע קול שקרא לו לעצור. הרבי זושא ראה שמדובר בחייל רוסי שמכוון אליו נשק. הרבי שאל מה שכרו, והחייל ענה 30 רובל. הרבי התמלא תושיה ואמר לחייל שיתן לו 50 רובל על כל פעם שהוא יעצור אותו וישאל אותו מי הוא ומה הוא עושה כאן. כך גם אנו צריכים לעצור ולחשוב מי אנחנו, ולאן פנינו מועדות, דווקא במלאת שנה לאסון השבעה באוקטובר, ובחג הסוכות.
לאחר מכן, חברי המינהל השתתפו בפעילות של 929 – תנ״ך ביחד, המיזם בו לומדים כל יום פרק אחר מתוך התנ״ך, וביקרו בתערוכה ״6:29: מחושך לאור״ המתעדת את אסון השבעה באוקטובר.
חברי המינהל סיכמו את היום בסוכה של המוזיאון בה השאירו מסרים של תקווה לעתיד טוב יותר של עשייה משותפת.
